עמר לוין / נוסטלגיה |
המחשב, הסטריו, המצלמה, והעט,
וכל הדיסקים הישנים.
הם כל החברים שלי כאת,
וכך זה כבר שנים
כי הוא והיא וכל השאר
מזמן כבר ברחו מכאן.
ואני פה לבד עם עצמי,
וחושב רק,
על מה שאין.
אני לא כזה לא חברותי,
ואפילו היו לי פעם
חברים משוודיה, ארגנטינה,
וברוב שאר העולם.
אבל אחרי שטסתי, וחזרתי,
כולם הלכו משם,
ואני נשארתי בודד עם נוסטלגיה
על מה שהיה לי פעם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|