|
שתי ספינות קשורות למזח
חול זהוב על שפת המים
ים עמוק גועש עד פחד
יום אחרי סערה
והעיר כל כך שליוה
שמים אפורים כמו עשן
מתנדפים אל תוך האופק
והתורן כבר נשחק
מפרש קרוע ניצב אל על
מכוון שם את הרוח
חזרה אל המרחק
והעיר כל כך שקטה
והדממה כל כך כובשת
והעיר היא עיר שליוה
והאמת נמצאת ברגש |
|
|
רגע, ההוא
ממקודם לא כאן
יותר?
שמואל
איציקוביץ'
מתקשה להבין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.