אתמול החבר הכי טוב שלי סיפר לי שהוא בעצם בחורה.
בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, אחר כך הוא עשה פרצוף כזה של רציני.
אז בדקתי...
וגיליתי שהוא באמת בחורה.
התיישבתי מבוהל ותפסתי בכל הכח את ידיות הספה.
כל תפיסת עולמי באשר היא החלה קורסת מתחת לרגלי.
לעזאזל, החבר הכי טוב שלי הוא בחורה.
זה מעמיד בפרסטקטיבה שונה את כל החיים שלי.
אז חייכתי אליו והוא חייך אלי, או שמא עלי לומר היא חייכה
אלי.
"אז כל אותם ערבי מאצ'ו שלנו היו בעצם סתם מסיבת פיג'מות?"
שאלתי מנסה להעזר במשהו שיתן לי נקודת אחיזה למציאות.
היא הנהנה בראשה לאות חיוב ואני נשכתי את שפתי בכל הכח.
"למה לא סיפרת לי אף פעם, אחרי הכל היינו חברים טובים, לא?".
היא הרימה את ראשה ולבשה את המכנסיים בחזרה.
"תראה אופיר" אמרה, "ידעתי שברגע שתדע שאני בחורה, לא תוכל
להפסיק לחשוב עלינו באופן קצת שונה., אתה מבין?".
- "לא" השבתי
ומיד התחלתי מפשיט אותה בדמיוני.