כן מה ניתן לעשות, האהבה שלי נובעת מכול מקום ונשפכת לכול
מקום, אני לא יכול להסתיר אותה, נהפוך הוא מהיותי איש שומר סוד
(שלא ניתן לתאר), לעצמי אינני יודע לשמור סוד, בלהיות פני
פוקר, הציון שלי במקצוע הזה הוא נכשל, בחיוך שלי רואים זאת
בברור, פתאום הוא לא מלא עד הסוף מן החשש, השיניים בוהקות
וזוהרות כמו שהן אף פעם אינן בוהקות, כך גם עיני.
אני אומר בכול הזדמנות לאדם שאוזנו חפצה לשמוע, כי מצאתי את
האשה של חיי, זו  שרוצה אני ללכת עמה יד ביד כל חיי להתעורר
ליד ראשה וללטפו בלילות, להתכרבל עמה מתחת לשמיכה חמה כשקר
בחוץ, כך אל מול הטלביזיה, לפנק אותה בפודינג שוקולד חם, לעסות
לה את הגב לאחר יום קשה, לכתוב לה שירים, להתרגש בכול פעם שאני
שומע את קולה, להתרגש מן הריח שלה, לנשום את הנשימות בלילה
מתוך הכר שלה, להתלכלך מהשערות של ראשה שנשכחו באמבט, להתעלף
לידה בילד הראשון השני השלישי והרביעי, ושהיא תתרגש כמוני מכול
הדברים הקטנים והמטופשים הללו, אני יודע מי האשה הזו בביטחון
גמור.
אינני אוהב אותה כמו שאהבתי את נטע, אינני חושק בה כמו בשיר,
אני עדין אינני משתגע מכול רשרוש עלים שלה, אבל היא הבחירה
המושלמת שלי, אני והיא ביחד נכבוש את העולם כמו ג'ון וג'קלין
קנדי ( ללא הבגידות ...) כמו ביל והילרי ( שוב בלי הבגידות...)
כמו לילי ואריק שרון, כמו לאה ויצחק רבין כמו אברהם ולאה
אבותינו המקראיים, ננצח ונכבוש את העולם לא יהיה דבר שיעמוד
בדרכינו ובאהבתנו הרבה נרעיף על כל העולם ונעשה ממנו מקום טוב
יותר.
אכן זו את, אותן טיפות בוקר על העלים, המים הצוננים שנעים
לאיטם על בקבוק יין צונן, אני ידע שרק יצעק הקסם, אני כאן! רק
אם תגידי " אני רוצה " אהיה שם למענך, אוחז בידך ואת בידי ואנו
יחד נרוץ קדימה וננתץ הכול נזיע יחדיו ונתמרח אחד בזרועות
השניה ונחייה ונאהב כמו שלא אהבנו מעולם בן אנוש. כי לי את אחת
יחידה ומיוחדה שנבראה בצלם אלוהים קרוב קרוב לבריאה, לא נטע
ולא שיר משתוות לקרסוליך. כשאת בת אדם עמי מחויכת וצהלת,
וכשפניך עגומות ורוחך צונחת אין מדהימה ממך.
אני נוסע ליד תחנת האוטובוס מתבונן האם צילך נשאר שם, מתפלל
שהיום תעלי על 947 ישר לבסיס שלי, כל רנו לבנה אני בודק האם
פניך, דמות מסרט מצויר, מבצבצות להן שם מאחורי ההגה מדברות
בטלפון מחיכות, כועסות, שותקות, כן את, את את, את אהבת חיי.

ישנם שינוים מהטקסט המקורי כמו השמות, סוג הרכב ועוד בכדי
לשמור עדין, קצת ממה שעוד יש ביצירה הזו, על הפרטיות. נדב.