|
כשאצנח לרגלייך קלה כמו ניחוח
היהיה לך אומץ לקטוף ולברוח?
היאמרו לי עינייך "אינני יכול"
כשאפזר את עצמי בם כמו חול?
ואם הירח יצחק מעלינו,
לא יחוס על בדידות שנברה בליבינו,
אני אזכור שאסור לאלתר
האם אז תאהבני יותר? |
|
|
אנטיגונה: כן,
אני קברתי את
פולי-מהשמו.
קריאון: לכי
תזייני את אח
שלך
אנטיגונה: הי,
בלי לערב
הורים.
הנזיר האלקטרוני
משלים את
האפוזידיון החסר
במחזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.