נעמי אלומים / מוזר לשים קץ לחיי |
מוזר יותר לכתוב על כך שירה.
מוזר לראות אותם מאחוריי,
וההמשך עוד לפניי בשיירה.
אך אין זו התחלה מסוג מוכר -
שהידוע בה גדול מן הנסתר.
הן זהו משהו חדש ולא נודע,
המבקש מאוויינו בתמורה.
מוצא אני חרפה בשיגעון גדלות.
מוצא אני תקווה במחשבה,
שהגורל אורב מעל הנצחיות,
מדליק ניצוץ הנפש שכבה.
קטן ומנוכר ברקם כוכביי,
מושך, חלוש, בכבל הקשירה,
מודה אני - מוזר לשים קץ לחיי,
מוזר יותר לכתוב על כך שירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|