|
גם אם עיניי אדומות הן
וחיצי חומצה הן שולחות
ושנאה נשקפת מהן תמיד
אין זה אומר כלום
גם אני יכולה לאהוב
גם אם צווארי אדום הוא
וידיי חתוכות עמוקות
אין זה אומר כלום
גם אני יכולה לאהוב
זה שגרוני כבר כואב
מרוב דמעות שנבלעו בעבר
וקולי כבר צרוד
מצעקות שנחנקו עם הקיר
אין זה אומר כלום
גם אני יכולה לאהוב
עיניי אדומות מבכי
והחומצה היא דמעות מלוחות
זו לא באמת שנאה
סתם אי מימוש אהבה
אין זה אומר כלום
גם אני יכולה לאהוב
צווארי אדום מידי הרוזנת
וידיי חתוכות מסכינה
אין זה אומר כלום
גם אני יכולה לאהוב
וגרוני כבר כואב
וקולי עוד צרוד
איך זה
שעם שיברון לב
גם אני לא יכולה
להפסיק לאהוב |
|
|
בסיפור המקורי
על האיש הקטן
שאהב לקפצץ,
האיש הקטן שאהב
לקפצץ היה בכלל
איש שחור קטן
שאהב לקפצץ, אלא
שזה לא
פוליטיקלי קורקט
לדבר על איש
שחור קטן, אז
צינזרו לי לאיש
קטן שאהב
לקפצץ.
מתוך: "הסיפור
שמאחורי הסיפור
על האיש השחור
הקטן שאהב
לקפצץ" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.