עוד יום של ציד מאסיבי וחסר פשרות עבר על עשיו, אחרי ימים רבים
של מרדפים אחרי איילים ונפילות על אבנים. אתם בטח שמעתם איך
עשיו נראה- אם לא אז בטח הייתה לכם ילדות עשוקה- עשיו היה שעיר
כדוב גריזלי (לא היו אז דובי גריזלי בארץ, וגם לעולם לא יהיו,
אז נגיד שהוא היה שעיר ככבש בת יומה).

עשיו חזר מת עייף, פצוע ושפוך ממסע הציד הזה שלו, ויעקב החננה
בינתיים הכין נזיד עדשים.
אבל הנזיד עדשים הזה היה לפי מתכון שיעקב קרא במקרה בעיתון של
רבקה (כפי הנראה קראו לעיתון הזה "לאישה הפרימיטיבית"),
והמתכון היה כתוב בשפה העברית.
הבעיה היא- שלא יעקב ולא אף אחד בעולם כולו ידע לקרוא עברית,
כי השפה הזאת בכלל עוד לא הומצאה, אז יעקב סתם ניחש, ועשה נזיד
עדשים. זה יצא לו בכלל ירוק- ירוק. זה גם יצא לו מלוח לאללה.

יעקב החליט (לפי הריח) שהנזיד הזה משהו-משהו, ואותו הריח בדיוק
תקף את אפו המתקרב של עשיו, שבא ופתח את הסיר כדי להסניף.
"מממ... אחלה ריח, אחי! וואלאק, מתאים לי עכשיו לאכול מהאדום
האדום הזה... יעקב, תביא לי לאכול מהאדום הזה". יעקב לא התווכח
עם אחיו המסטול והתחיל לארגן לו צלחת.

עשיו התיישב על המחצלת כמו מלך, ועשה לעצמו מסאג' בכפות רגליו
הענוגות (או שלא).
בא יעקב עם הנזיד, ובצעדים קלילים של פרימדונה מתגרה העביר את
הנזיד מול האף האדיר של עשיו ולא נתן לו לאכול. "בוא'נה יעקב,
אין לי כוח לשטויות שך'. תן לאכול כבר! אני מת מרעב!"...

יעקב, משום שהוא היה האח הצעיר, החליט לעשות קומבינה עם עשיו:
"צ'מע, אחי, אני נותן לך ת'נזיד המדהים שלי, אם אתה נותן לי
להיות הבכור של המשפחה".
עשיו לא הבין מה יעקב רוצה מהחיים שלו (רמז- את הבכורה) ואמר:
"יעקב, מה לבטן שלי ולבכורה הזאת שלך?! אני עומד למות כאן מרעב
ואתה מדבר אתי על בכורות?!? קיבינימט, תן לאכול וקח את כל
הבכורות שאתה רוצה, בסדר?"

יעקב ענה: "אתה לא מסטול מכדי להבין שאני מדבר על זה שאם אבא
מת אני אקבל את הירושה ולא אתה, נכון? אתה יודע מה זה בכורה,
נכון?"
"נו, חלאס עם השאלות! קח ת'בכורה המזדיינת הזאת ותן לאכול!"

יעקב הגיש את הנזיד לעשיו, ואיך שעשיו בא ושם בפה את הביס
הראשון, הוא השפריץ את הכל על הפנים של יעקב וכל הגלימה של
יעקב נהייתה ירוקה גם כן.

"מה זה, יעקב? אתה מנסה להרעיל אותי?! כמה מלח שמת???"
"היה כתוב במתכון, אמממ... אני חושב שהיה כתוב לשים קילו וחצי
מלח, 30 פלפלים חריפים, 40 גרגרי חומוס, 400 גרגירי שעועית,
וקומץ עדשים"...

את סוף הסיפור כולם מכירים, שאחרי העסק המפוקפק עם הנזיד יעקב
נהיה הבכור של יצחק אפילו שהוא היה התאום האחרון שיצא מהבשא"ש.


אבל מה שאף אחד לא יודע, כי את זה עשיו שמר לעצמו, זה שהגזים
הרעילים שהוא הפריח לאוויר באותו הלילה גרמו לכך שכל דובי
הגריזלי מאמריקה שרצו לבוא להתיישב בארץ, החליטו לוותר על
הרעיון. לכן אנחנו מודים לך, עשיו, על כך שלמרות הגועל נפש
ולמרות הקומבינה, אכלת עד הסוף את כל הירוק הירוק הזה...