כל הדברים, דברים רעים.
קצת ועוד קצת,
באים,
באים הולכים,
באים הולכים ונשארים.
כאב, רשרוש, בלבול, רשעות,
מיאוס של החיים,
ההבנות,
ההבנות האמיתיות,
קשות, קשות מנשוא.
והבדידות,
צינוק רוטן למבינים.
תחילתם רגעית ומהוססת.
שברי דקות, חלקי מכות,
מנות, מנות קטנות.
נו, זה יעבור,
בבוקר שוב יפציע אור
שחור, שחורים רבים
כבר מתקבצים לאפילה מוכרת.
מישהו המתנכר לי מבצע אינטגרל
בינות גבולות רעים.
והזיקנה וגם החולי,
צינוק רוטן לאספנים.
שברי דברים, דברים רעים,
כמו פאזל נרקמים,
לכדי תמונה של אחרית קודרת.
ורק האהבה, דברים טובים.
ראשיתם סתור הפוך, שלמות וסוד תמוה,
וסיומם קטון כשטות, הבלות ורעות רוח. |