מחלוני זולף ירח
מזלזליו אורג לי גדיל.
על קישוריו אני טורח,
אלי רגליך להטיל.
קשורים בו דלי וגם ירח,
ושושנה צרובת פנים.
את תתיישבי בו לשמח,
את חיוכנו שהפעים.
מחלוני אשפיל מבט,
כוסס ירח ציפורניו.
מכל גגות העיר הודלקו -
פנים מושכות בחבלים.
בדלי מוטל שושן שמח,
דקור בחלב הנשפך,
הרימי ראש אל הירח
המתחייך רק לך, רק לך.
אל תוך הדלי כנסי רגלייך,
נשוט אל אדן חלוני.
נשרוג השריר נמתח כפיים,
מושכים בחבל סוד ודלי.
כמו מחלום של סוד ויין
צחורת שושן אל תוך חדרי.
קרץ ירח עין, חשכו שדרות שמים -
בדלי יש חור, הועם זלף האור. |