|
זה קרה, ולא היה צריך לקרות
בעינייך זה רע שנשברו הקירות
ועברתי לחלק שלך, וחיבקתי אותך בצרורות
עטפתיך ברכות באלף זרועות
זה היה ואיזה מישהו ראה
ונבהלת ונסגרת בבלבול נעטפת
באויר אז ריחפה שאלה
מה עושים מעכשיו, ולמה כל זה קרה
המבט השקט והצחוק
לא מילים שיתנו ביטחון
לא הקול שמפיך והצליל מגרוני
לא יתן תשובה, לא יפתור
עשית צעד אחד מיותר
על פי התהום ועדיין ישנה
התחושה שאחורה לחזור
רחוקה ואולי גם בלתי מושגת
את שבויה ברשת ביטחון
לא יודעת לאן את פונה
תעשי את הצעד נכון
או תחליקי ללא המצנח
המבט השקט, או הצחוק
המילים אבודות כשאין ביטחון
והנה פרשת דרכים
ואנחנו קרובים קשה לפנות לאחור
תנסי לאחוז כי אולי
לא אתן לך ליפול ללוע גדולה
של המון סימנים ושאלות
אולי תוכלי להינצל בכל זאת. |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.