סמיר, בוא ותיקח את הסלים, סלים בוא ותיקח את הסמיר, אחי, בוא
תיתן לי חמישים, אני תקוע וחייב המון כספים, בוא תביא אחת
קטנה, בוא תיתן לי פס דק דק וקח אבקה, אז בוא אלי פרפר נחמד
ושב אצלי על כף היד, תשב אצלי על הקטן, חייב לי כבר חמישיה.
סמי, בוא ותיקח את כל הבא ליד, סעיף, השתחררתי על סעיף נפשי
ואין הרבה ברירה, שלווה, תמצא שלוותא בשלווה תחיי ילדה, תני לי
ואתן לך ציון נעים בתעודה.
אני לא מבין איפה הסוף, איפה הסוד, הסוד שלי, אני לא יודע מה
לחשוב, במי לחשוד במי ומי אני בחור יש לי כבוד, אני בוחר
בלעבוד, אני מרדן, פלרטטן, אני הכי טוב בעולם.
פאר, הדר צפדינה כמובן, אני כותב, מכתב ארוך ללא הסבר, שופך
הכל, ממצוקות ועד מכות שהמניוק אני מניף, בחגורה היה מצליף.
אני כוכב אשר ייפול ויום אחד, הכל יכאב, הכל ידאב, הכל נגמר,
בשמי העיר אני אעוף, על זוג כנפיים מסוכר מתוק או חום, ולצדי
בחור שחום...
הכל  הלך, לפתע באה לה המוזה, ועשתה עליי פוזה, תקרא לבץ וגם
לאוזה
תתחפף, תחדור אל תוך שטחי האש, תחזור אלי ותתכופף, אני זה כל
מה שתבקש
אני רואה, את העתיד קשה לראות, אני מצפה שיהיה כאן טוב בסוף,
אני רוצה להאמין שהשלום, יבוא אלינו בכל יום הוא רק הולך
ומתרחק, או מתקרב, אני רעב, אני רוצה אותך שלמה, אותך וחצי
מדינה, בתוך בגט... תאמרי שלום, אני הולך אני כותב את מילתי
האחרונה...
את מחכה ויום אחד אני אבוא, אדפוק בדלת, אכנס, תסתובבי
ותחייכי, אני מכה, לאנושות ולפשטות, לאנשים, כשרוח שטות עליי
נוחתת, את מחייכת, אני נמס ומתקרב, געגועים אני אוהב, את מקנא
בי על זה שאני מוצלח, יש לך דמעה ליד האף, אני יכול רק לנחש
מדוע וכיצד.
תקחי אויר אל הראות, ותזרקי ת'סיגריות ואז קיפצי על המציאה,
האדמה לא רחוקה ותתרסקי בקול גדול, משמע הכל אני יכול, אם רק
תתני לי לאהוב, אני אנסוק לי מעלה מעלה
אני מסיים... הבטחתי לך יותר מוקדם, תרימי יד, תיפסי לך טרמפ
חופשי לים, ותשכירי לך כיסא, ושמשיה ואיזו מטקה, אני אראה לך
את הנוף, הכל תלוי מכאן והלאה, תקני לך ארטיק ומגבת והיכנסי
למלתחות, אולי יהיה שם איזה רצח, או סתם תסריט זול ומתוק, את
מגיחה משם שלמה, אני מביט בך בדממה ואת כל כך יפה, חיוך שלך
ואני בא.
ודי למוזה, היא הסתיימה ממש עכשיו, אני מביט וכל הדף נותר לבן,
אני כותב לך סתם, אני כותב גם לעצמי, אני בחור ביישן, אני סתם
צומי מקומי, ולא אפסיק עד שאשמע את הצלצול, צלצול גואל, ממך
מעיר הקור בחוץ עדיין קר, אבל את באותה שמיכה, אחריי מקלחת,
גופייה, ותחתונים בלי חזייה
ואת שוכבת לך בחושך, ושקט  מסביבך, חייבת לדבר בשקט אחרת מישהו
התעורר, אני יושב לי מול הדף, חושב עלייך ועליו, ועל כל המילים
שאת אמרת, והמילים שעוד אומר
ממש עוד רגע ונגמר... אני מבטיח זה הסוף, אני מקווה שזה עבר
איתך והתייבשו כל הדמעות, אני יושב לי מול הדף, אני מסיים את
המכתב, אוי, זה היה מטורף, אני בוער, אני נשרף... אז תנשפי
עליי חזק, אני רוצה להתעורר, אם לא תפשירי את כולי אני אהיה
אדם אחר, שחום יותר עם ריח רע, של עשן ושל שריפה, אפילו מבעד
לכויות , נשארת עדיין יפה.
אז לילה טוף, מחר צריכים לקום מוקדם, ונשיקות, על השפתיים ובכל
איבר... רק תבחרי ...