|
אבק דרכייך
ניקרות בכל פינה
משאירות חותמן
על החול
ועל מדרכת האבן הקשה...
וכשפנס הרחוב יאיר בחשיכה
אדע עברת כאן
והשארת שובל ארוך
של הילה...
אבק דרכייך
טביעות רגלייך הקטנות
ישארו כאן כחותם
גם אחרי לכתך...
אדע היית
והייתי חלק ממך...
גל |
|
אם אין לי מה
לכתוב אני צריך
לכתוב שאין לי
מה לכתוב או
פשוט לא לכתוב
כלום?
אחד שאין לא מה
לכתוב והוא לא
יודע אם הוא
צריך לכתוב שאין
לא מה לכתוב או
פשוט לא לכתוב
כלום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.