אמא היא מצרך נדיר. מקבלים אחת כשנולדים וזהו אי אפשר להחליף
או לקנות חדשה. לפעמים היא נעלמת, ככה פתאום וזהו נגמרה לנו
האמא. כך זה ברוב המקרים, אבל לפעמים גם כשהיא נעלמת אנחנו
מקבלים מאבא אמא השאלה, כזאת שהיא חצי אמא וחצי אישה זרה. אין
לה את החיבוקים של האמא האמיתית, כי היא הרי רק חצי, אבל
לפעמים יש לה עצות וארוחות טעימות כמעט כמו של האמא המקורית.
לפעמים אנחנו מעדיפים להעלים את אמא שלנו בעצמנו, לסלק אותה
מאתנו אחת ותמיד, וכן זה הגיוני, כי כמו שמקבלים אמא עם
חיבוקים ונשיקות לפעמים מקבלים אמא עם עקיצות וצעקות. ולפעמים
כשהמצב ממש מחמיר באים אנשים זרים עם כל מיני בלוקים ולוקחים
אותה ממנו...למעשה זה תיאור קצת לא נכון כי רוב הזמן הם לוקחים
אותנו ממנה. ואז אחרי שלקחו אותנו מהאמא שמים אותנו במקום עם
הרבה ילדים שלקחו אותם מאמא או שאמא שלהם פשוט
נעלמה...קורה...לפעמים...אתם יודעים...  ושם לאף אחד אין
אמא...לא כזאת של נשיקות ולא כזאת של צעקות... ויש שם חיקויים
עלובים כאלה לאמא שאף פעם לא יודעים להחליט מאיזה סוג הם -
צועק או מנשק. שם אנחנו חיים עד שצריך לעזוב. לפעמים אנחנו
עוברים הרבה מקומות כאלה ועוברים הרבה חיקויים. לפעמים
החיקויים עוד יותר גרועים מאמהות צועקות.
ויש עוד אפשרות... לפעמים האנשים עם הבלוקים לוקחים אותנו לבית
חדש שבו יש לא רק חצי אמא אלא גם חצי אבא. בבתים בדרך כלל יש
גם ילדים שחצי הורים שלנו הם הורים שלמים בשבילם והם חצאי אחים
שלנו. וההורים האלה שהם חצי הורים בשבילנו תמיד ימרחו ויחייכו
ויהיו עדינים כל פעם שהם יראו אותנו, כי עם אמא כמו שלנו, אמא
צועקת או סתם אמא שנעלמה, וילדים כמונו שצריכים לחיות עם חצי
משפחה הם באמת ילדים מסכנים, ומאוד יכול להיות שמרוב חצאים
נשארה להם רק חצי נשמה.