שרשרת של סיגריות, זאת אחרי זאת
וכל אחת דוחה יותר מהקודמת
כי ככה זה בחיים
וגם אם לא רוצים -
זה מה שמקבלים.
קמה בבוקר, מכינה לעצמי קפה
וגם הוא דיי דוחה
ולי לא אכפת...
אני שמה קצוץ על מיטת רפאים
שמרחפת כשאני מבקשת יפה
מתפללת לאלוהים
שיציל.
אבל הוא לא מציל.
מעבירה שיחות טלפון לתוך האוזן
וכל השיחות יוצאות דרך האוזן השנייה
מה אני אגיד? אני חסרת תקנה.
ובאותה הזדמנות אני אגיד שאני מטורפת
וגם לא כל כך שפויה.
אבל למי אכפת?
אני בסה"כ ילדה קטנה,
שלא רוצה, ומתחננת לא לרצות
ולא לחשוק ולא לראות
אבל כולם תמיד על מיטת הרפאים
כולם תמיד עליה קצוץ שמים...