יש אנשים שאוהבים לשבת במקומות ספציפיים באוטובוסים.
קחו אותי למשל, יש את האוטובוסים שיש בהם את החלק המפריד בין
החצי הראשון לחצי השני של האוטובוס, אז אני אוהב לשבת תמיד מצד
שמאל במושב הראשון מאחורי החלק המפריד.
למה אני אוהב לשבת שם? בגלל שיש מעקה קטן למטה שאני יכול לשים
את הרגליים ועוד אחד למעלה בשביל הידיים וזה ממש נוח! חוץ מזה,
זה המקום הכי קרוב לדלת האחורית שהיא תמיד הכי קרובה בדרך כלל
לאן שאני צריך ללכת.

יש אנשים שאוהבים לשבת הכי מקדימה שאפשר מכיוון שהם צריכים
לראות את כל החלונות ולראות לאן הם נוסעים ושהם לא יקבלו
בחילה.

יש אנשים שיושבים בין החלק הקדמי לחלק המפריד בשביל שכשהם יצאו
מהאוטובוס שאנשים לא יחשבו שהם מפגרים כי הם יוצאים מהדלת
הקדמית.

יש את האנשים שברגע שהם עולים על האוטובוס אז הם אומרים לכל
החברים שלהם: "יואו בוא הכי אחורה, הכי כיף שם" ואז הם הולכים
אם במקרה זה רק איש אחד אז הוא שוכב לו בכל המושבים כי הוא
חושב שהאוטובוס שייך לו.
חלק מהאנשים שיושבים מאחורה גם כותבים את השם שלהם בחלונות
ורושמים תאריך ושהם שולטים. אולי הם חושבים שעל פי זה יזכרו
אותם בעתיד. מה שהם לא מבינים אולי זה שהאוטובוסים ממילא
עוברים שטיפה כל כמה זמן אז אין שום טעם לבזבז את הטושים.

יש אנשים שממש לא כל כך אכפת להם איפה הם יושבים כל עוד שני
המקומות יהיו פנויים. הם מסתגרים ושומעים בדרך כלל דיסקמן ורק
מקווים שאף אחד לא יבוא לשבת לידם ואחרי שהאוטובוס מתמלא הם
ממש מתעצבנים שעוד אנשים מחליטים לשבת על ידם.

יש אנשים שאוהבים לשבת בחלק הקדמי בארבעה מקומות שיש שתיים
לכיוון קדימה ושניים לכיוון אחורה מכיוון שכשריק שם אז אפשר
לשים רגליים או לדבר במעגל עם חברים וזה נחמד.

אפשר לדעת הרבה על אנשים שיושבים במקומות מסוימים באוטובוס.
לפעמים הם יכולים להיות אנשים בעלי שאיפות גדולות, לפעמים הם
יכולים להיות לחוצים וחסרי סבלנות, הם יכולים להיות אופטימים,
והם יכולים אפילו להיות שמאלנים קיצוניים אוהדי הפועל...
לכל אחד יש מקום שמועדף עליו באוטובוס, אבל בדרך כלל אף אחד לא
ממש שם לב לזה.
אני משער שגם אני.