הפורנוגרפיה כזרז האורגזמות האולטימטיבי (ובהחלט אפקטיבי)

נפלאות דרכי האורגזמה הנשית. לא משפט מחץ לפתוח אתו, אבל נכון,
בעיקר לנשים. החל מתקופת הנעורים המוקדמת או הילדות המאוחרת,
שאז גילינו את מלוא תפארתו של דגדגננו על דרכיו הנסתרות, חוסר
נכונותו הבסיסית ללכת לקראתנו ולקראת אצבענו, שפופרת מקלחתנו,
ויברטורנו ושאר ירקות, מורכבותו הרגשית ובכלל החשיבות העצמית
הגדולה שלו - תארו לכם: איבר כל כך קטן שמכיל בתוכו את כל
סודות האורגזמה הנכספת (החיצונית, בכל אופן - אני עדיין מנסה
להבין מהי האורגזמה של הנרתיק -שמעתי שהיא כלל לא קוטלת קנים,
אם כי קוטלת דגדגנים - כל מידע והמלצות מפורטות יתקבלו בברכה).

הפורנוגרפיה נועדה לקדם את האורגזמה, תרתי משמע. הצפייה בסרט
פורנוגרפי מעניקה לאישה (לגברים עוד הרבה קודם) את התחושה
שהאורגזמה בהישג יד, ממש מעבר לפינה הבאה, ובאופן כללי היא
מקבלת צביון אנושי יותר.
המראות בסרט פורנו, בתוספת הקולות הרמים והמוגזמים עד אימה, מה
לעשות, עושים את זה גם לנשים. אני לא מדברת על אותן נשים
שיושבות מול המסך בפרץ של רצון טוב כלפי הגבר שלהן שמתחנן כבר
חמש שנים שירשו לו להכניס סרט כחול כאיבר לגיטימי לחגיגה
ויושבות בפרצוף נגעל עד אימה ודגדגנן רוטט עד רותח. נשים אלו
לא מודות ולעולם לא יודו שזה עושה גם להן, בעיקר מתוך חשש שאכן
הצפייה תהפוך לחלק אינטגרלי מהזיונים האוהבים שהיו להן עד היום
והן תצטרכנה לעמוד בקצב של הנשים על המסך.
אני, למשל, (ואשמח אם יש עוד נשים, למשל), מוצאת שצפייה בסרט
כחול מעוררת אותי מאד ומובילה אותי ישירות לגמירה המצופה. ואני
מצפה לה, ואל תאמינו לנשים שחוזרות ואומרות פעם אחרי פעם:
"לא נורא, מותק, זה שאני לא גומרת לא אומר שלא נהניתי", או
גרוע מכך: "אני לא צריכה לגמור בכל פעם שאנחנו שוכבים...
מותק". ובכן, המותק שאליו מכוונים הדברים, דע לך שאישה זו לא
גומרת ולא גומרת ושוב לא גומרת, עד שהיא נואשת ומשכנעת את עצמה
שמספיק לה עם לא לגמור ועדיף לעבוד על ההנאה מלא לגמור... בכל
אופן זה לא נגמר טוב, או שזה נגמר... כשהיא דוחפת קלטת כחולה
לוידאו כשכולם ישנים או לא זמינים ומאוננת נמרצות.
מה עושה לי את האורגזמה כל כך קלה וזמינה בצפייה בסרט פורנו?
אני סבורה שמכיוון שבדרך כלל אני מנמיכה את הווליום לנקודת
האפס מסיבות מובנות, המראות הם שלוקחים אותי בשביל הזהב אל
האביונה הנכספת (חרא של מילה, לא? מועצת החכמות מתכנסת עוד
הערב לדון במילה חלופית וממצה).
ומה הם המראות? ישאלו הלא-יודעי-דבר. ובכן: אין אפס ואין רגע
דל. הסרט מספק את כל הנחוץ מכל הבחינות: עלילה זניחה שלא
מפריעה למטרה, והמטרה, רבותי: זיונים, זיונים ועוד זיונים:
בשלשות, בצמדים, בערבוביה וביחידים. זוויות הצילום חודרות לכל
הזוויות שלעולם לא נחדור אנו בעין בלתי מזוינת, וגם אם כן
נחדור, לא ממש נראה את מה שאנו רואות באור הבהיר שמספק לנו סט
הצילומים הבלתי מתפשר. ואני מגלה שקלוז אפ של זין חודר לכוס
מציף לי את כל עשרים וחמשת האינטש של הטלויזיה שלי, לצערי, לא
ממש עושה לי את זה.
מה כן עושה לי את זה? נשים, רבותי, נשים! אחת עם השניה, אחת על
השניה, האחת לבדה, השניה מציצה. אוננות הדדית של אחיותי
לאורגזמה גורמת לי להרגיש קרובה לגרמי שמיים או לפחות ליכולת
שלהם להמטיר, להאיר ולהקפיא אותנו בזמנם החופשי. יש משהו מרענן
ובהחלט לא שבלוני בשתי נשים יחד מכמה סיבות: אחת - הן מכירות
את העניינים. וכשאני אומרת מכירות אני מתכוונת יודעות, בניגוד
לכל הגברים שטוענים בראש חוצות שהם יודעים לענג אישה ואחר כך
מתגלים כטכנאים שעולם המושגים שלהם מוגבל לכפתורים (קרי:
הפטמות), מתגים (הדגדגן) ושקעים (החורים למיניהם).
אישה לאישה זו אופרה אחרת, היא תדע מתי ללטף, מתי לשפשף, מתי
למשוך ומתי (ואיך!) לנשוך.
הסיבה השניה היא: הן לא מרחמות אחת על השניה ולא פוחדות להכאיב
מעט (ואני, מה לעשות, אוהבת שלא מרחמים עלי במיוחד).
אני לא טוענת שאין סיטואציות של גבר ואישה שלא עושות לי את זה,
אך הן מעטות ותלויות לגמרי ביכולת של שניהם (ובעיקר של הגבר)
לשמור על אווירה אירוטית, לא להגיש לי הכל מיד בכפית, ובעיקר
לא לשמור בקנאות על הרוטינה של: ארד לך-תמצצי לי-אכניס
לך-תזוזי קצת-אגמור לך בין השדיים (או בין העיניים).
ואז מגיעה האורגזמה... אני שוכבת חצי מעולפת לנוכח המתירנות על
המסך, זה כמעט כמעט קורה לי, אני מרגישה את כל גופי מתחנן
שאמשיך, והופ! אני מפסיקה. למה? כי מיד אני חושבת שיש קטע טוב
יותר לגמור איתו. או-קי, אז בדיוק עכשיו הבחורה החביבה עלי
משלבת בין ויברטור לאצבע (שילוב מקסים לכל הדעות. שלי), אבל
אולי עוד מעט היא תפתיע אותי? ואני מתחילה לחפש בהמשך, מתחילה
להריץ הלאה תוך שאני נרגעת קצת ומגיעה לקטע בו נכנסת בחורה
נוספת, כולה נוטפת, ואני מצטרפת שוב אל השתיים, מאוננת שבעתיים
(יופי של שיר), עומדת לגמור, עוד רגע!!!!! אולי יש משהו יותר
שווה?
באצבע רועדת אני לוחצת שוב על השלט, מודה ביני לביני שלא משנה
עד כמה אמשוך את זה, האורגזמה הגדולה - כלומר זו שהיתה בהתחלה
ועצרתי - כבר נמצאת רחוק מאחורי. אני ממשיכה עד שאני שוב מוצאת
ששתי הנשים עומדות לפני סיום לוהט, חולקות ויברטור משותף (איזו
המצאה מופלאה!), ואני מרשה לעצמי להתפרק. להתפרק? בקול ענות
חלושה מגיעות שאריות האורגזמה שלא הספקתי להכחיד בדרך הארוכה
בה בחרתי ואני נשארת ריקה ומאוכזבת.
והנה המסקנה: הניסיונות הנואשים שלי לגמור חזק יותר וטוב יותר
עם סצינה סוערת יותר, הן בסך הכל הרצון שלי להביא את את עצמי
לגמירה האידיאלית, האמיתית, זו שכתוב עליה בספרים עם גבר
החלומות. ובכן, הגבר שאני אוהבת לא כלול במחיר הקלטת ובכל מקרה
אני מסופקת אם יכולתי להגיע איתו לאורגזמה כל כך מהירה, מה
שמשאיר אותי עצובה, עלובה ובכוחות אחרונים אני מכבה מיד את
הקלטת כי מי צריך להסתכל על הזבל הזה שניה אחרי שגמרתי?

בפרק הבא - גברים - ומה שביניהם...