נמצא אצלך מתחת לבית, את אמורה לרדת בכל רגע. הרכב כולו מסריח
מבושם שקנו לי רק לפני שבוע בדיוטי-פרי. הרדיו עובד כמעט
בעוצמה מלאה, מכוון ל91.8 ומספר לא ידוע של דציבלים. סיסמאות
של סופשבוע רגוע ברקע, בשבילי הוא רק נהיה יותר לחוץ, מצפצף
שוב כדי להזכיר לך לרדת ומניח את הראש על המשענת. בוחן את
הכוכבים דרך השמשה הקדמית, בונה לעצמי קווי דמות של חיות. הנה
טווס שם למעלה, הנה גם יונה שמחזיקה עלה זית במקורה. איך
שהחיים שקטים בשביל אלה בלי הנפש, הלילות כה עמוקים ועמוסים
ברגש.
את סופסוף מגיעה, אני מרים את ראשי, היופי שלך עוד יותר זוהר
מתמיד. נושק לך ללחייך ואת מחזירה נשיקה, כמה מתוקה היא הרגשת
פנייך ונעים הוא המגע. מוריד שפתיי ממך בקושי לא מובן, כמוני
גם את מרחיקה עצמך לאט. מתרכזת בעיניי, אני מתרכז בעינייך,
שוב כמעט אותה אי-ההבנה. פתאום הכל משתבש בקרירות של העולם
ושפתיי מוצאים את דרכם אל שפתייך. כמה ענוג הוא הרגש, כמה חזקה
היא התחושה, ברחוב עובר לו כלב המרחרח חתולה. היא ממנו בורחת
כמתחננת למרדף והוא כמובן עונה לתחנוניה. עוד שעה לערך הוא
ישיג אותה אבל זה כבר מאוחר מדי, אני ואת לבינתיים שוב מחליפים
מבט. כל-כך לא מובן מדוע זה קרה ולמה דווקא עכשיו, אך הרגשת
שפתייך עוד טמועה בשולי שפתיי. עוד מבט נהפך לפתע לפרץ של
תשוקה ושוב בעולם הכל משתבש והקרירות פוצחה. מוצאים את עצמנו
מתעלסים בלשון ומאבדים תחושה של זמן, בסתר הלב תמיד קיוויתי
שזה יקרה, עכשיו כלום לא מובן.
את רואה אותי נמצא אצלך מתחת לבית, ירדת לפני מספר שניות. הרכב
כולו מסריח מבושם והרדיו עובד במלוא העוצמה, הראש עדיין מונח
על המשענת והיונה גוועה. את מפתיעה אותי ואומרת שלום ואני קופץ
מבהלה. לוחץ את ידך, נושק ללחייך, את מחזירה נשיקה. כמה מתוקה
הרגשת פנייך ונעים הוא המגע, ברחוב עובר לו כלב המרחרח חתולה. |