בגיל 12 עישנתי את הסיגריה הראשונה שלי על המדשאה הגדולה
בפארק.
זו הייתה סיגריה יפה ולבנה, עם טבק וחומרים מסרטנים בתוכה, כמה
מגניב.
בסך הכל היה עליי קצת לחץ חברתי - ילדה יפה, בת 15, אמרה לי
שאני אהיה יותר קול בעינייה אם אני אעשן סיגריה. היא אפילו
הביאה
עוד מישהי בת 16 שתסתכל. אז עישנתי, כי רציתי להיות יותר קול.
בגיל 12 קיבלתי נשיקה צרפתית, עם לשון ורוק והכל. לא כל כך
נהניתי,
כי חשבתי שזה מגעיל, אבל לה לא היה אכפת, אז לא אמרתי כלום.
בכלל,
נראה לי שזה שישבנו על הדשא והיה פסטורלי והכל, זה עשה לה את
זה. לפחות
חשבתי שאם אני אנשק מישהי אז אני אהיה קול.
בגיל 12 מישהי התפשטה במיוחד בשבילי, כי ביקשתי ממנה נורא
יפה.
היא אפילו לא ניסתה לסרב, כי אני עישנתי סיגריה ואני קול.
בכלל לא היה אכפת לי אם היא תתפשט או תישאר לבושה, אבל היא כבר
הורידה
את החולצה אז נשארתי לשבת בשקט, חוץ מזה, זה לא קול להשתפן
ולהגיד
למישהי להישאר לבושה אחרי שביקשת ממנה כל כך יפה ובקוליות
להתפשט.
בגיל 12 אמא שלי תפסה אותי מעשן סיגריה על המדשאה הגדולה
בפארק,
ומזל שהיא לא ראתה מה עשיתי עם שתי הבנות לפני כן. בכלל לא היה
אכפת
לי שנתפסתי, כי אני לא מפחד. אני קול.