אורית ישראלי / שנות חיי |
השנים רצות
כמו עצים הנשרפים במדורה.
הילדות חולפת
ועמה זיכרונות יפים
אנשים, מקומות ונופים.
ממשיכים לחיות ,
היינו מלאי שיגעונות,
עוברים בדרך הארוכה
אהבות ואכזבות
ממשיכים לסוף המוביל
ואין דבר שמבדיל
כל אחד ואחת
למוות.
10.84
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|