בימי ילדותי שיחקתי להנאתי עם חזרזירה זערורית בשם תמי-אן
עורה הורדרד בעונג רטט עת ריפאתי מחלותיה יום אחד די מעונן
מיששתי רגליה ושאלתי, כאן כואב?
אך היא רק חירחרה, לא התהפכה, ונותרתי חרמן ורעב;
אבי נתן לה את שמה תמי-אן
על שם שחקנית עירומה שהעריץ כילד קטן
והעניק לי אותה כמתנה, שביחד נתור אחר פטריות כמהין
אך אני, כל שרציתי היה אותה כסמל מין;
היינו משתעשעים במשחקי תפקידים למשל
חזירות מסרסרות עבדים ממאדים. היא היתה מלחכת ערוותי
ואני הייתי מסמיק ומאדים; ואם במקרה צפו בנו אנשים
היתה זועקת בחרדה והיינו בורחים, מעבר לגדר אל ההרים
ממשיכים במשחקינו שוכבים בין הסלעים
היא בתנוחת כלב ואני בלי בגדים, היא גונחת ובוכה ולי חיוך על
הפנים;
עד שבא היום שיצאתי אל העיר
ושם לראשונה ראיתי נערה
אני עם נסיון מיני כבר בגילי הצעיר
אם כי טכנית לא אחשיב זאת כי דובר בחזירה
הרמתי גבותי אל הילדה המוזנחת
והיא בתמורה פיהקה מרוב פחד
אז גררתי אותה לסימטא צדדית, אל תוך ישבנה החדרתי כפית
היא דמעה ולחשה, אבל לא בכתה, אימצה בעוז אל תוכה הכאב
ואני רק הזעתי, עד שענייני סיימתי, וכשלחווה חזרתי את תמי-אן
אכלתי עת אמי סיפרה לי שהרג אותה סדק בלב.