ירושלים אלפיים, יום אחרון של קיץ
שרידי הימים ההם בחול לכפות רגליי
כך נכתב וכך נחתם
בדברי האלוהים והאדם
אני, הלילה. אתך, הלילה, שם.
האויר מר מיין, השעה מאוחרת
אתה יכול לקרוא לי מריה, לפחות עד הערב,
בו רוחות חיינו ימצאו מנוח
ותוכל לדעת, ותוכל לשכוח.
אין נביא ואין חוזה
איך ימצא אותי, אותך הסתיו הזה
עת הלילה יתפזר.
היה לי מאהב בירושלים
לפני שנה או לפני אלפיים
שם זוכרת האבן את אשר שכחו המים
והרוח מספרת סיפורים חדשים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.