אני, שפה
שנמצאת פה
לא רוצה לומר לכם כלום.
לא מרגישה צורך מיוחד לצעוק עליכם, אליכם
אני פה,
מתבוננת. מסתכלת מלמעלה ומבחינה
מבינה
בועות של אנשים זורמות מול עיני
ואני רק מסתכלת.
למדתי לא לבקר,
ולא לקטלג,
לא להשוות,
ולא להתערב.
אני בעולם, העולם בי
רואה את כולם, זורמים בשבילי
כשאני מבינה מה קורה ורוצה להסביר איך, לכולם
הצורך נעלם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.