מוקדש למי שהיה-וכל מה שנשאר זה השתקפות.

קוראים אותי
כספר
ואין לי סוד אחד
ובין כל לילה
כשאני נסחפת
יש צל
שקם ומתהלך ויודע
וכשהוא היה-
השתקפותי במראה נהדרת
ובלילה, אור נשאר.
ואולי הוא טעה
הוא נגע
ובכה
והכל התדרדר
ונמשך
איך עצמה כשלו
שמילא את כולי
בערה
ובין לילה נמוגה
והשתקפות של נפשו
בין הלילה ואני
נדדה ומצור נאחז
והוא השאיר בי אותו
נוטש את גופו
ושב על העוז
במרומו
וההשתקפות הזו
קרה
רחוקה
בין מרחק כה רב
ועפר
וכשתשוב לבסוף
בלילה שבין לבין
אני פה
פה
ולא זזתי