יעקב דולגו / היתה אחת |
עד שנואשתי הלכתי הביתה
שמעתי תקליט.
היתה שומעת אותי וצוחקת
במקומות הלא נכונים או ש
גירדה בראש.
הייתי שקט מחכה שנתיים ו
נואשתי הלכתי הביתה חייכתי
הבנתי ת'סוף.
נזכרתי מוותרים על חלומות לפעמים
שומעים תקליט, שיחה קצרה נאנחים
בסוף היום כלנו ישנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|