אל תכבו את האורות עכשיו
אני מפחד להישאר לבד
במערכה
בדידות פתאומית, הרגשה של סתו
הכל חולף ליד
בלי סליחה.

נאחז בקרני השמש האחרונות
מטפס, מועד, מטפס
מועד
רכבת ניתקת מהקרונות
הגיע הזמן להתפייס
עם עצמי
כי זה לא הזמן לפיצול אישיות
אני
עומד למות

אל תכבו את האורות
חכו רק רגע
אולי אתגבר
על תשוקותיי
אל תיתנו לי לאבד את הטבע
או להמשיך להשתכר
ממעשיי

אני עומד על פי תהום
בלי אמת
אני חושב שזה היום
המתאים להתמוטט
לא מבין איך פתאום
אף אחד לא יכול לתת
אולי אני צריך להלום
כדי שאחר כך תוכלו להתחרט