והנה היא שוב חוצה את הכביש כשעינייה עצומות.
גם כבישים עם שני נתיבים סואנים לכל צד והמון נהגים מכל מיני
צבעים שממהרים לעבודה או בחזרה , שקוראים עיתון ומדברים
בסלולארי בזמן הנסיעה ובטח לא ישימו ליבם על מטר שישים ושתיים
בג'ינס וטי שירט שעוברת מולם בלי אלוהים.
אבל היא חוצה ואיכשהו תמיד מגיעה לצד השני. לעיתים הנהגים
עוצרים רגע בצד וממטירים עליה מטר קללות רב גוניות. לא שוכחים
להזכיר את אמא וסתבא שלה, אך לעיתים יסתפקו בצפירה ממושכת ,
יאטו מהירות נסיעתם ויחליקו מבטם על ישבנה החטוב , גומרים אומר
בליבם לסלוח לנערה הפעם. תוהים מה היה יכול להיות אילו...
ולאמא שלה באמת יש חלק בכל העיניין. כי אומרים שהתנהגות זה הכל
חינוך מהבית נכון? ואמא שלה באמת חינכה אותה. לבד. אבא אין
לה.
ואמא שלה עיוורת ומצפה גם. זתומרת שהיא לא רואה כלום ומצפה
שכשהיא עוברת את הכביש , ובכלל , אז שכולם יעצרו ויתנו לה
לעבור. פייר? לגיטימי כשלעצמו , בכל זאת עיוורת. ונורית כשהיתה
ילדה קטנה היתה אוחזת בידה של אמא , עוצמת עיניים ועוברת איתה
כך את הכביש כמו עיוורת. אפילו כבישים עם שני נתיבים סואנים
לכל צד.
והיום זה ממש טקס כל העניין של חציית הכביש. אולי לא בעינייה
אבל לפחות בעיני המתבונן. כך יוצא שהיא נעמדת על שפת המדרכה ,
עוצמת עיניים , מכווצת עפעפיים ואף וסוגרת חזק את השפתיים -
כאילו שהיא צוללת ולא רוצה שיכנסו מים לגוף - ואז מניחה שתי
ידיים רזות על אוזניה וחוצה. מפזמת שיר או נעימה על מנת
להתעלות על רעשי המכוניות וצופרי הנהגים. היא אינה מכירה דרך
אחרת לחצות. אפילו שחשופה כל כך למבטי הבריות. אבל היא בעולם
משל עצמה באותם רגעים ואף פעם לא היה איכפת לה מה יאמרו
אנשים.
והנה היא נכנסת הביתה באמצע היום ומתחילה לתופף על עצמה.
סיגריה תחובה בין שפתיה ועיניה תרות אחר מקור אש אפשרי. אחוזת
דיבוק לסיגריה המזדיינת - ואני איני מעשן בכלל. ושוב היא
מוציאה מהארון את התיק השחור הגדול שלה ומדברת מהר על זה שרע
לה ושהיא חנוקה וצריכה ספייס ובכלל היא רק ילדה בת 23 ומה לה
ולגור עם מישהוא יחד?? ואני מציע לשבור קיר. לבנות עוד חדר
ולתת לה את הפאקינג ספייס שהיא מבקשת. ואני אוהב אותה. באמת
אוהב. ומכניסה את כל הבגדים לתיק ואני שואל "נורית" והיא
מתעלמת ואני מלטף ונוגע בה שם ובפנים ובחזה אבל היא בשלה,
יושבת על התיק השחור כדי שיסגר ואני שואל "מה אני לא קיים?"
והיא צועקת שכן אבל שכעת אני אויר. והתיק הבן זונה נכנע לכובד
הישבן שלה ונסגר. ואני אויר. ביד הפנויה היא לוקחת את הדיסקים
של הג'אז שלה מהמדף - היא אף פעם לא לקחה אותם לפני - ותוחבת
אותם מתחת לבית שחי. ואני שוב נשבע ומבטיח ומלטף אותה....אבל
אני אויר בשבילה. והינה היא יוצאת כבר למעלית ואומרת כל מיני
משפטים באנגלית ,היא אף פעם לא מקללת או מרימה את קולה
בעיברית, רק באנגלית המזדיינת שלה. ואפילו שאני ענק במיטה
ומתחבר לצד הנשי שבי ויודע לפנק בחורה היא עוזבת עכשיו, והיו
מילים שגם לא כל כך הבנתי. לפנק בתחת שלי כוס אמו, אני צועק לה
בשפה שעדיין אין לה לאום.
שוב אחת מהכריזות שלה. אולי בגלל איזה מבחן מתיש או חברה חדשה
שיש לה - אני שונא את כל הכלבות - שהכניסה לה לראש את הפער שיש
ביננו בגיל ובדרישות מהחיים. בתחת שלי גם זה. הלכה.
בלילה היא לא התקשרה. גם מחר לא.
אז ירדתי למטה בג'ינס וטי שירט. נעמדתי על שפת המדרכה ועצמתי
עיניים. כיווצתי עפעפיים ואף וסגרתי שפתים חזק חזק - כאילו
שאני נזהר שלא לנשום איזה גז רעיל - וגם אטמתי את אוזני בכפות
ידי. מפזם את "פרח נתתי לנורית" באנגלית...להתעלות על רעשי
המכוניות והצופרים. שני נתיבים לכל כיוון. נהגים עם עיתון
וסלולארי ממהרים הביתה או לאיזה מאהבת חדשה...וחציתי.
בסוף הגעתי לצד השני. אבל מזל, מזל שאני עשוי מאויר אחרת הייתי
גומר בתל השומר עם שתי ידיים שבורות וגולגולת מרוסקת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.