מיכאל גלילי / צל חיוור |
ואת אינך יותר מצל חיוור,
אך דמותך צלולה כמים.
ואת אינך,
ושערך גולש כמורד ההר
ואת אינך,
ושפתך צולחת לי מדבר צמא.
השאלתי זמן בין נשימותיך
והבטתי בך כמלוא רעב
ובחלומי הייתי מפליג בך
וקו דמותך כפרח בר
ואת אינך,
ולובן אורך כשלג צח.
בשפתותיך נאבדה נפשי,
ובעיניך מצאה מנוחתה.
ואת אינך,
ואת יותר משערגה נפשי.
ובחלומי הייתי מפליג בך
ואת אינך יותר מצל חיוור
ובחלומי הפלגתי,
שוקע בך,
ונאבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|