ילדה עצובה ברחוב עזוב,
השמים קודרים אלוהים עצוב.
אני רוצה לעזור אבל לא בסביבה,
בוכה מבפנים, היא לא לבדה.
הוא יודע הכל אבל בכל זאת שותק,
מלאך המוות צופה והזמן דוחק
את הכל לפינה, מצפה וממתין
למשאלת אהבה, המוות זמין.
הדם הסמיך נוטף לרחוב,
הדמעה זולגת, המוות קרוב.
החושך בחוץ עוטף ת'עצבות
בבוהק מוזר, אור של חירות.
החופש מגיע, קרב לאיטו.
היא רואה את האור, עוד מעט בתוכו.
מביטה לאחור ונושאת תפילה,
שירת קינה לעונג הבא.

תן את הכח להמשיך ולחיות.
אתה צופה מהצד עושה שטויות.
זה נהר החיים ואני פה טובעת,
שוקעת,
מאבדת עצמי לדעת.