לא רוצה לקום, לפתוח העיניים
לא רוצה לפרום את קוריו העדינים
של עכביש החלומות.
אני נלחם ללא תקוה
באויביי העלטה.
עכביש החלומות נבהל
מסך העלטה נשבר.
והוא כה מהר נמלט
לפינתו החשוכה שמתחת לשמיכה.
ואני בעקבותיו צולל ומתכסה,
מחפש ולא מוצא את עקבות המחזה
ואז לפתע שוב הוא מזדחל
מדגדג ומתגרה ובעיניו האפלות
שוב עולים החזיונות.
אני שם עצמי ישן
מצפה ומחכה
למחזאי פרטי ובישני,
שעובד רק בשבילי,
עיניי נעצמות
עפעפיי כבדות, כבדות.
כשלפתע עכביש החלומות חזר
וטווה לי מחזה מוזר, מוזר ...
מחזה שלאחרים הוא זר, זר ...
גם אם לפעמים הוא ממוחזר
לעולם לא ימוסחר.
וכשאני כבר מתעורר
עכביש החלומות עמל
בחלומו של מישהו אחר ...
של מישהו אחר ... |
