ניסיתי להסביר, לגרום לך להפנים,
מדוע איני כותבת בחרוזים.
להסביר לך על חופש, יציאה ממסגרות,
על מה שאני רוצה רק להיות.
אך ללא הואיל ואתה בעולמך נשאר,
חושב שעם מצלול תהיה מאושר.
נוסיף לך חרוז- כדי שלא תתבלבל,
וכל טענותיי- שיילכו לעזאזל.
אבל בסוף, בלי שום חוכמות,
לא ייגמרו החריזות.
אתה עם שיר ילדים תחיה,
ואני הלאה אמשיך, אם ארצה, או לא ארצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.