כמו בכל יום מן הימים, ישבתי והתכתבתי עם אנשים בצאט. היום
הייתי במצב רוח דיי מגעיל כזה כי בידיוק עשיתי מן חשבון נפש עם
עצמי, והבנתי כמה טעויות עשיתי ובכמה אנשים פגעתי בלי לשים לב
לזה בכלל. באותו זמן הרגשתי שלא בא לי לדבר עם אף אחד, ופתאום
נכנסה לי מישהי לפרטי קראו לה סתם אחת, דיברנו וגילינו שאנחנו
ממש אותו הדבר עברנו כמעט אותם דברים היא ממש הבינה אותי. וזה
היה ממש מפחיד, והקטע הבאמת מוזר הוא שעד לפני כמה זמן זה היה
הכינוי שלי בצאט כאילו אני קראתי לעצמי סתם אחת.
סיפרתי לה פחות או יותר מה קרה לי היום והיא פשוט אמרה לי
ככה:
"תראי בעולם הזה יש אנשים משני סוגים סוג אחד הוא סוג של
האנשים הפשוטים- אנשים פשוטים אנים רדודים או רגישים פחות ,
אלא אלה שנפשם פחות מורכבת. ויש כמובן את הסוג שלנו, הסוג השני
הסוג של המורכבים- המורכבים הם אנשים שמנתחים כל דבר לעומקו,
מחפשים משעמות נסתרת לכל דבר, אוהבים מתוך הנשמה , כועסים מכל
הלב ונפגעים מכל פיגמנט בגופם.
ומה זה אומר לגבינו?
דבר ראשון שחינו היו, הינם, ותמיד יהיהו סבוכים יותר, קצת יותר
דמעות, קצת יותר כאב, קצת יותר תקופות קשות ויותר מחשבות.
ודבר שני: מי שיזכה בליבנו יקבל לב שלם ומלא אהבה וחינו יהיו
סוערים ומלאי משמעות.
כאלו יהיו חייך....אם תתני להם לקרות
קבלי את עצמך.....באותה אהבה ובאותו רגש שאת רוצה לקבל את
האהובים עליך.
קבלי את עצמך עם המורכבות הגדולה שבכך עם העצבות, והבעיתיות
שבכך ואני מבטיחה לך שאם תדעי לעשות זאת
דברים יראו אחרת....
אחרי שאמרתי לה תודה על הכל היא פשוט נעלמה
פשוט נעלמה כמו שנכנסה לחיי... במהירות. |