א. דימה / חופי תקווה |
כי הרוח מלטפת
הרגע כאן את,
אני עוצם עיניים -
את הולכת.
תקווה היא אושר
והאושר הוא מניע.
לאן ייקח אותי
אינסוף של הרקיע?
חיוך קפא,
תמונה נוצרת רגע,
עוד דף נתלש
מספר שנשכח
על חוף המבטים.
הזמן עובר לו
בין הים לבין הסלע,
הזמן עובר,
משאיר אותנו
ערומים ורחוקים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|