הוא שיחק לי במשך כחצי שעה בשיער ועוד לא החליט מה לעשות. סך
הכל אמרתי לו לעשות מה בראש שלו, ושלא ישאל שאלות, כי זה סתם
מרגיז אותי תמיד.
לשבת על הכיסא הזה, בחדר הזה, שכמה זוגות עיניים נועצות את
מבטיהן ומחכות לראות מתי תורן יגיע.
פעם הוא שאל אותי אם אני מעדיפה את זה ארוך או קצר, ואמרתי לו
שאין לי העדפה, כי בסך הכול זה לא האורך שקובע.
"רוב הנשים מעדיפות אותו ארוך, את יודעת. גם אני מעדיף אותו
ככה, אם את מבינה למה אני מתכוון"
לא יודעת למה הוא אמר את זה, כי בסך הכל שלו היה דיי קצר, וכר
האורך שכן היה לו, עמד רוב הזמן בצורה מוזרה כזו.
לא הייתי רוצה שזה מה שיהיה לחבר שלי.

הוא עדיין לא הפסיק לשחק לי בשיער, והוא עדיין לא החליט מה
לעשות בו.
ואני עדיין יושבת על הכיסא הזה, בחדר הזה, כשכמה זוגות עיניים
של זקנות שמחכות לצבוע את השיער נועצות את מבטיהן ומחכות לראות
מתי תורן יגיע.

תמיד שנאתי ללכת למספרה....