מוטי בוכריס / כחום היום |
והיא, לפני הגעתה לאדמה
נעלמת, מתנדפת
על שום מה, ולמה
אותה דמעה נלוזה זולגת?
איך השמש מכרכרת מפזזת
יפהפיה, נעימה וחמימה
את אורה בין כולנו מפזרת
להיי חדש אותנו מרימה
אין ספק, אני בתחושה מהממת
ואז בדמעה המבצבצת נזכר
מסתכל פנימה, לאני המוכר
לחדרים שבלב, החשוך ומנוכר
ובלי קרניים, כל כך קר
ולמה, למה העולם אכזר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|