שקעה לה התמימות
ופניה יפות התואר התמוססו באוויר הצח
וגל אחר גל של פיכחון
דהר לעבר החוף
מכתים את סלעיו
שוצף אותם בקסמו הלבן,
וכבו אורות הגן
וטיפות השלווה
נאספו אל חיק דפנות העץ
מזדחלות לבין צללי הלילה הארוכים
וקרעי מחשבות
מהדהדות להן
בינות לדפנות המשומנות של הלב
ופצעי הילדות הטהורים
אשר טרם הגלידו
מכאיבים,
בוקעים חורים בהוויתך הבטוחה
זולגים אט אט
חורשים תלמים של אהבה ושינאה
בינך לבין
עצמך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.