מוקדש לידיד טוב, שלא יודע להבין רמזים. אז סתם שתדע- אני לא
אשכח את מה שקרה, למרות שאתה מזמן לא מייחס לזה שום חשיבות


קבוצה של נערים ונערות יושבים ורואים טלוויזיה
תצלום תקריב על נער ונערה שיושבים על ספה ונמצאים במהלך של קרב
דיגדוגים.

נער: תפסיקי (מדבר ומצחקק)
נערה: לא רוצה
ממשיכה לדגדג, קופצת, מתנפלת, לא מעוניינת שהרגע יפסק לעולם.
נער: תזהרי! אני אחזיר (בטון רציני)
קופץ אחורה ומנסה להפסיק לצחוק.
נערה: רק אל תאיים (ממשיכה לצחוק)
ממשיכה לדגדג ולא מתייחסת
נער: אני אחזיר אבל לא בדגדוגים...
נערה: נו באמת.... איך....?
הם מפסיקים לזוז לרגע קצר שהיא תופסת את הידיים שלו
הנער שולח מבט לחזה שלה
נערה: אתה לא תעז
עוזבת את הידים שלו ומכסה את החזה שלה.
נער: באמת.... (בחצי קול מתנשא)
ממשיך לדגדג אותה היא קופצת ומנסה לתפוס את הידיים שלו.
הוא שולח יד לחזה שלה, אבל הנערה מצליחה להחזיר את הידיים למצב
הגנה בזמן
נערה: תשמור את זה לחדר... לא שכולם לידינו (בטון ציני)
שניהם מפסיקים עם הדיגדוגים יושבים פנים אל מול פנים.
נער: אז קומי (מצחקק)
הנערה: בסדר. (בטון ציני)
הנער: את לא רוצה לא צריך...נעשה את זה כאן... לי אין בעיה
הנערה: כן ממש...אנחנו- נעשה- ביחד....אתה לא תעז....
תוך כדי דיבור היא מנסה לחשוב כמה זה יכול היה להיות נחמד
הנער: טוב, אם את לא רוצה....
מסתובב ומתרחק ממנה
הנערה: לא אמרתי את זה! (בהחלטיות)
מנסה להסתיר את הפרצוף המאוכזב
הנער: אז קומי
הנערה: תקום אתה...
הנער קם בקפיצה ומושיט לה יד.
הנערה: אתה בטוח? כי אם אני קמה אין דרך חזרה.
הנער מהנהן תופס לה את היד ומקים אותה .
הנער: הזדמנות אחרונה, כי אם אני חוזר לשבת אין דרך חזרה
הנערה מתחילה ללכת לכיוון החדר בהחלטיות.

בחדר
שניהם נכנסים והדלת נשארת פתוחה
הנערה: נו, נראה אותך עכשיו....
נעמדת בעמדת הגנה , בטוחה שהוא לא יעשה שום דבר
הנער: בטוחה?
שניהם עומדים אחד מול השני ליד הדלת בדיוק במיקום שרואים
אותם.
הנערה: כן, נו... אני מחכה, לוקח לך הרבה זמן, כל העסק הזה.
הנער: רבע שעה, זה לא כל-כך הרבה...
הנערה: אין לך מושג כמה יותר...
שולפת בלי לחשוב ומיד מתחרטת וחושבת שעדיף היה אילו שתקה.
הנערה: נו, מה יש לך להציע?!?
ממשיכה מנסה לא להיראות את המבוכה.
הנער: את מעונינת לסגור את הדלת קודם, או שכולם יהנו מהמופע
ממשיך לדבר בהחלטיות ומצביע על הדלת
הנערה: גם כן מופע....איתך.....
מגלגלת עיניים
הנער: עדין לא מאמינה, בסדר...
אוחז בידית וסוגר את הדלת בעדינות. עושה צעד אחד  לקראתה.
הנער: כדאי לך להאמין, או להפסיק אותי עכשיו. (לוחש בעדינות)
הנערה מסתכלת עליו במבט מבולבל, ובולעת את הרוק.
הנער מעביר את ידו הימנית על שערה, אל הצוואר, כתף ומותן.ועם
ידו השניה תופס את גבה מתכופף מעט ומנשק אותה.
הנערה לא מתנגדת ונשארת לעמוד בהלם.
הנער: אני מקווה שלזה חיכית.
הנערה: מהממ... (ממלמת)
הנער: אני מניח שזה כן.  (אומר בחיוך)
הנערה: אין לך מושג כמה זמן.