אפרו דיטה / סבלי תפארתי |
חוצה את קו הסיום, בהשפלה
אני שבויה של שתיקותי,
צועקת אל מצולות נפשי המיוסרת.
אני טווה קורי מועקה,
סביב עיני הבוכיות,
קטונת לאה מול רכותי,
אני משוקצת.
טומאתי בסבלי,
חטאותי בשתיקתי,
ציפורני בבשרי, לזבח לעולה,
לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|