יותם יותם! קראתי בשמו בעודי עוד מחכה לו
אינני רואה אותו יומיים והנה הדמעות הן כבר כאן...
סוף סוף הוא מול עיניי
אך עדיין רחוק מהישג ידיי

אך! יותם מתי תבין שאותך אני אוהבת
אך לא מוכנה..יכולה ...להודות לפנייך
חושבת רק עלייך מהרגע שבו
אני נכנסת לחדר הסגור ...

ושוב מתחילים הגעגועים ומחכה שרק יסתיים היום,
יבוא הלילה שאוכל לישון
לחלום עלייך ועלי ...
איך מנשקת את שפתייך..אולי ...

ואז מתעוררת עצובה
כי המציאות כה רחוקה,
ושוב שמחה על השתי שניות שאני רואה אותך בהפסקה

אז עצובה כי הצלצול מצלצל
ושוב צריכה לעלות לכיתה ורק
מחכה שתבוא היא שוב ... אותה ההפסקה...

איך אוכל אף פעם להודות לפנייך..
שאותך אני אוהבת?!
שנה מעלי
זה באמת יותר מדי ?

בלילה לא נרדמת כי רק עלייך חושבת
למבחנים לא מצליחה להתכונן
נכשל ועוד נכשל והמורה שוב כועסת!

יותם...יותם מתי תגיד:
"אני יותם מהאייסייקיו שלך ומעוניין להכירך באופן קצת יותר
אישי"
אני מבטיחה שעל זה לא תצטער
ובינתיים יש לי רק לחכות ולקוות
שתבוא אלי ... תבוא ותישאר ...