הוא שכב על המיטה , כבר המיטה מלאה דמעות ודם.
על הידיים שלו חרוטות המילים "טעיתם" וכמובן את השם שלה.
הוא מחכה שתתקשר , שתחזור אליו.
אבל היא לא מתקשרת והיא לא חוזרת וגם לא תחזור.
הוא איבד אותה כבר , זה אבוד.
כל מה שנשאר לו לעשות זה לזייף מעין חיים שמחים כאלה ולשמור את
הכאב בפנים.
בלילה שאף אחד לא רואה , הזונה יושבת לידו והבכי משתחרר
והצרחות יוצאות.
והחפצים החדים שמשמשים למזוכיזם שפיתח לעצמו יוצאים מהמגירות.
אבל הוא לא משוגע  וגם לא איבד את השפיות.
הוא פשוט לבד.
ולא אכפת לו יותר .
ועל הזין שלו כל דבר בעולם הזה.
כי אין לו כח יותר.
השגרת חיים המפגרת שלו נעשתה משעממת וחסרת מטרה ומשמעות.
ההורים שלו מבקרים אותו על כל דבר קטן וגם נגמר לו הכסף
לסיגריות.