זה קרה בחורף, בינואר.
היא הלכה מכאן.
אף אחד לא האמין לה שתעשה את זה אבל היא עשתה .
ההודעה האחרונה שלה היתה כתובה בדם על דף נייר מקומט:
"ברחתי לעולם שלי... בו לא אפסיק לצחוק ולחייך, לא טוב לי אתכם
ולא טוב לי כאן אז אני הולכת.
תגידו לו שאני אוהבת אותו .
ותגידו לה שהיא באמת יפה ושלא תתן להם לדכא אותה.
ותגידו להם שטעו ושזה אשמתם.
ותגידו לקטנה שאני שלה לנצח.
אל תבכו מעצב או חרטה או נקיפות מצפון.
תבכו מהתרגשות.
סוף סוף מצאתי את האושר האמיתי.

אני לא עוזבת בשנאה ובכעסים .
אני עוזבת בחיוך לקראת מה שמחכה לי.

לפעמים עדיף להקדים את המאוחר

איתכם לא אבל שלכם תמיד.     אופיר"