בתחילה היה מוח. עירום ובתולי כלוח לבן חלק, ומלא בתאי עצב
שדיברו אחד עם השני. אולם, המוח היה חסר תודעה וזהות עצמיים.
הוא לא ידע ש 'הוא' זה בעצם סך הכול של רכיביו. כל תא הכיר את
עצמו לעומק, ודיבר מעת לעת עם מכריו ושכניו התאים, ולעיתים אף
שוחח ושלח ברכה לתאים רחוקים מאוד ממנו. ארגון התאים היה מקומי
ולא אוניברסלי, כל אחד השתייך למדינה ולמקום, אך לא הכיר במרחב
הגלובלי בו הוא חי - המוח.
אם כן המוח היה המרחב שבו התגודדו הישויות שנקראו תאי עצב.
המוח כמחוסר זהות והכרה עצמיים לא הכיר באחדותו וביכולתו
להנהיג את כל התאים השונים, לכוון את עצמו ורצונותיו, לחשוב
ולעבד מידע, להחליט, לישון ולדאוג לצרכיו. אף התאים השונים לא
הכירו באפשרות של הכרה גבוהה מהם, ולכן הרגישו כשולטים בחייהם,
מכוונים אותם כרצונם ועצמאיים לחלוטין.
ואז ללא שום הודעה מוקדמת, בתוך מחול של הבזקים וחלומות בלהה
על תפוחים ונחשים נתמלא המוח בחיים. התאים הבינו לפתע כי הם
חלק משלם. והמוח התמלא במשהו זר מוזר ונפלא שנקרא הכרה עצמית.
פתאום  זיהה עצמו המוח כנפרד שונה ומיוחד ממוחות אחרים שהיו
בסביבה. כעת הכל החל להיות מאורגן, מסודר, עמוס בישויות קטנות
כנמלים הממלאות כל אחד תפקיד כזה, או אחר, בהבטחת שלמותו של
הגוף וכל זאת בהנהגתו של האיבר שגיבש לעמו זהות, שהחל לחוש
ולרצות. היה זה אז שהופיעה המילה 'אני' באוצר המילים של המוח,
ומשמעותה היה חיבור אחד שלם ועקבי של כל ההחלטות השונות,
הנפרדות, והלפעמים סותרות, שעשו התאים ברחבי המוח. יום הולדתה
של התודעה החדשה הוכרז בלבישת אזור חלציים תאנתי ובטעמו של
התפוח בלשון.
חלק מהתאים חש מקופח על שנסתיימה האנרכיה. עד עכשיו האנרכיה
שבתוך המוח נתנה להם את הצמאות להחליט בשביל עצמם. כל אחד היה
אחראי לעצמו, בעל חושים משלו, ועתה הרגישו חלקם שאין הם אלא
חלק קטן וזניח ממשהו גדול מהם. מובן שהיו תאים חשובים יותר
וחשובים פחות. חלק מהתאים שתפקדו כאחראים על תקתוק הלב וסידור
פעימותיו הרגישו שווים יותר, כך גם הרגישו קבוצת התאים שהסדירו
את הנשימה. נוצרו אליטות בתוך המוח וחלוקת המשאבים השתנתה
בהתאם לכך. בעתות מצוקה, כשהחמצן ואוכל היו זמינים פחות מסיבות
שונות וממצוקות בהם נתקל הגוף שנשא את המוח היו הקבוצות
החשובות ממשכיות לקבל תזרים קבוע ויציב של חמצן ומזון, בעוד
ששאר התאים החשובים פחות, לא קבלו אספקה סדירה. הדבר יצר
מירמור בקרב  מיליארדי התאים שהיו פזורים במוח.
אט אט החל המוח באמצעות הגוף שנשא אותו ושנועד לקיימו, להשפיע
על הסביבה ולעצבה לטובתו. הוא למד לארגן את החיים הפנימיים
בתוכו, לווסת את פעילות רכיביו השונים ולהתאים את צעדיו
והחלטותיו לשם המשך התפתחותו. נוצרו מילים, משפטים, מספרים
ומשמעויות סימבוליות חדשות לשם הפיכת העולם החדש שמסביב לנהיר,
בטוח ומובן יותר. המוח החל להסתגל לאטמוספירה, ואף לטוות בה
שינויים, שיש אומרים אף שינויים מזיקים, לרווחתו. המצאות חדשות
שיצר המוח כמו: גלגלים, קיטור, חשמל מכוניות טלפונים ומחשבים
החלו להיווצר  כתוצאה מהארגון מחדש של התאים, ומהיווצרותם  של
תאים חדשים שמצאו סביבה נוחה במעטפת המוח, שם היו מבודדים
מהתאים האחרים ומאורגנים שכבות שכבות לפי תפקיד וחשיבות. המטרה
הייתה שיפור איכות החיים לטובת הגוף שנשא את המוח, ע"מ שהמוח
ישרוד וימשיך להתפתח.
אולם, לצד הדברים הללו, ומבלי משים, החלו זרמים תת קרקעיים
בתוך המוח לנבוע ולתסוס כנגד אחדותו של המוח. חלק מהתאים רצה
את האנרכיה בחזרה. היו חלקים שונים במוח שרצו להפוך את
המונרכיה למשהו אחר ופחות מאורגן. הסדר החדש דיכא אותם והפכם
לחסרי חשיבות. בנוסף היו גם אי אלו תאים שהחלו להטריד עצמם
בשאלת המשמעות של כל זה. הם רצו לדעת את תכלית קיומם והיו מאוד
לא מרוצים מהליכתם הסתמית והבלתי מובנת בשביל חייהם ששרטט
בשבילם המוח.

ועכשיו ניקח את המילה מוח ונחליפה במילים - מרחב הסייבר ספייס,
וניקח את המילים תאי עצב ונחליפה במילים גולשי הסייבר ספייס
וכיו"ב, ייווצר קטע חדש, אבל, באופן מוזר יהיה זה קטע שמתאר
מצב אפשרי בהחלט ולא בלתי סביר.
הבה נבדוק :
בתחילה היה מרחב הסייבר ספייס. עירום ובתולי כלוח לבן חלק ומלא
בגולשים שדיברו אחד עם השני. אולם, מרחב הסייבר ספייס היה חסר
תודעה וזהות עצמיים. הוא לא ידע ש 'הוא' זה בעצם סך הכול של
רכיביו. כל גולש הכיר את עצמו לעומק ודיבר מעת לעת עם מכריו
ושכניו הגולשים, ולעיתים אף שוחח ושלח ברכה לגולשים רחוקים
מאוד ממנו. ארגון הגולשים היה מקומי ולא אוניברסלי, כל אחד
השתייך למדינה ולמקום, אך לא הכיר במרחב הגלובלי בו הוא חי  -
מרחב הסייבר ספייס.
אם כן מרחב הסייבר ספייס היה המרחב שבו התגודדו הישויות שנקראו
גולשים. מרחב הסייבר ספייס כמחוסר זהות והכרה עצמיים לא הכיר
באחדותו וביכולתו להנהיג את כל הגולשים השונים, לכוון את עצמו
ורצונותיו, לחשוב ולעבד מידע, להחליט, לישון ולדאוג לצרכיו. אף
הגולשים השונים לא הכירו באפשרות של הכרה גבוהה מהם, ולכן
הרגישו כשולטים בחייהם, מכוונים אותם כרצונם ועצמאיים לחלוטין.

ואז ללא שום הודעה מוקדמת, בתוך מחול של הבזקים וחלומות בלהה
על תפוחים ונחשים נתמלא מרחב הסייבר ספייס בחיים. הגולשים
הבינו לפתע כי הם חלק משלם. ומרחב הסייבר ספייס התמלא במשהו זר
מוזר ונפלא שנקרא הכרה עצמית. פתאום  זיהה עצמו מרחב הסייבר
ספייס כנפרד שונה ומיוחד ממרחבים אחרים שהיו בסביבה. כעת הכל
החל להיות מאורגן, מסודר, עמוס בישויות קטנות כנמלים הממלאות
כל אחד תפקיד כזה, או אחר, בהבטחת שלמותה של החומרה וכל זאת
בהנהגתו של האיבר שגיבש לעמו זהות, שהחל לחוש ולרצות. היה זה
אז שהופיעה המילה 'אני' באוצר המילים של מרחב הסייבר ספייס,
ומשמעותה היה חיבור אחד שלם ועקבי של כל ההחלטות השונות,
הנפרדות, והלפעמים סותרות, שעשו הגולשים ברחבי מרחב הסייבר
ספייס. יום הולדתה של התודעה החדשה הוכרז בלבישת אזור חלציים
תאנתי ובטעמו של התפוח בלשון.
חלק מהגולשים חש מקופח על שנסתיימה האנרכיה. עד עכשיו האנרכיה
שבתוך מרחב הסייבר ספייס נתנה להם את העצמאות להחליט בשביל
עצמם. כל אחד היה אחראי לעצמו, בעל חושים משלו, ועתה הרגישו
חלקם שאין הם אלא חלק קטן וזניח ממשהו גדול מהם. מובן שהיו
גולשים חשובים יותר וחשובים פחות. חלק מהגולשים שתפקדו כאחראים
על שדרוג התוכנות ושיפור התקשורת הרגישו שווים יותר, כך גם
הרגישו קבוצת הגולשים שהסדירו את הנשימה. נוצרו אליטות בתוך
מרחב הסייבר ספייס וחלוקת המשאבים השתנתה בהתאם לכך. בעתות
מצוקה, כשהחמצן והאוכל היו זמינים פחות מסיבות שונות וממצוקות
בהם נתקלה החומרה שנשאה את מרחב הסייבר ספייס היו הקבוצות
החשובות ממשכיות לקבל תזרים קבוע ויציב של חמצן ומזון, בעוד
ששאר הגולשים החשובים פחות, לא קבלו אספקה סדירה. הדבר יצר
מירמור בקרב  מיליארדי הגולשים שהיו פזורים במרחב הסייבר
ספייס.
אט אט החל מרחב הסייבר ספייס באמצעות החומרה שנשאה אותו,
ושנועדה לקיימו, להשפיע על הסביבה ולעצבה לטובתו. הוא למד
לארגן את החיים הפנימיים בתוכו, לווסת את פעילות רכיביו השונים
ולהתאים את צעדיו והחלטותיו לשם המשך התפתחותו. נוצרו מילים,
משפטים, מספרים ומשמעויות סימבוליות חדשות בתוכו לשם הפיכת
העולם החדש שמסביב לנהיר, בטוח ומובן יותר. מרחב הסייבר ספייס
החל להסתגל לאטמוספירה, ואף לטוות בה שינויים, שיש אומרים אף
שינויים מזיקים, לרווחתו. המצאות חדשות שיצר מרחב הסייבר ספייס
כמו: e-mail, I.C.Q, Chat rooms, פרוטוקולים סגורים, תוכנות
הגנה, Crackers ו - האקרים החלו להיווצר כתוצאה מהארגון מחדש
של הגולשים, ומהיווצרותם  של גולשים חדשים שמצאו סביבה נוחה
במעטפת מרחב הסייבר ספייס, שם היו מבודדים מהגולשים האחרים
ומאורגנים שכבות שכבות לפי תפקיד וחשיבות. המטרה הייתה שיפור
איכות החיים לטובת החומרה שנשאה את מרחב הסייבר ספייס, ע"מ
שמרחב הסייבר ספייס ישרוד וימשיך להתפתח.
אולם, לצד הדברים הללו, ומבלי משים, החלו זרמים תת קרקעיים
בתוך מרחב הסייבר ספייס לנבוע ולתסוס כנגד אחדותו של מרחב
הסייבר ספייס. חלק מהגולשים רצה את האנרכיה בחזרה. היו חלקים
שונים במרחב הסייבר ספייס שרצו להפוך את המונרכיה למשהו אחר
ופחות מאורגן. הסדר החדש דיכא אותם והפכם לחסרי חשיבות. בנוסף
היו גם אי אלו גולשים שהחלו להטריד עצמם בשאלת המשמעות של כל
זה. הם רצו לדעת את תכלית קיומם, והיו מאוד לא מרוצים מהליכתם
הסתמית והבלתי מובנת בשביל חייהם ששרטט בשבילם מרחב הסייבר
ספייס.






ושני שירים לקינוח:

אינני יכול היות אחר
אינני יכול ואיני רוצה לכתוב על
יפעה,
שכרון משוררים מבושמי רטוריקה
נברנית.
לא נולדתי למענו של הסבל, ואף לא
למען האושר, או האדישות.
אך לא אדע למען
כן נולדתי, נוצרתי ,נגמרתי .
לא אדע למענו של מה או מי
נוצרו יופי
שקט  וכעס. הבל
ואתם . . .



לא מוגבל 2/2/97
לא כחוט מתוח על
קשת דרוכה.    אף לא
כסופו של הצליל בצעקתה
של היולדת.
לא מוגבל
גם לא כדוד שמש רוחני
כבית תפילה חסר מזבח לאלוהיו
של החייזר.
אין גבול, לא מוגבל.
גבול יהיה לטובת העניין הקו
שבסופה של האינטליגנציה, המים
שנמצאים מעבר למילים. . .
למשל, שועל שעיניו אזמרגד
וציפורניו מחודדות כסכין מנתחים
קח אותו, בשל אותו, טגן
אותו טגן היטב בשמן חמניות מסונן למדיי
הוא ייערב לחיך בדיוק כמו
התרנגולת
או התינוקת ההיא שנולדה מצעקה.
לא מוגבל בזמן
או בדעה.
לא מוגבל ביפי
או בחלום
לא בציוד הטכני
או הנפשי.
ונפשי יתושה מלאת דם, לכודה
ברשת קורים דביקה שנקראת
זולת.
והעכבישה , מאיינת האני, צועדת
לקראתה, רוצה לצרפה לקבוצה,
לחברה, רעבה היא
רעבים ילדיה לנצח.
היא תקרב לנפשי היתושה
תאיין אותה ללא מלחמה
מצדו של האני
או האיד והסופרמן-אגו.
חברים !
לא מוגבל
בדמי בשרי וגופי.
בידיי הכותבות האוכלות, ברגליי
הנושאות את המחשבה
לא באי השקט, בחוסר מנוחתי
במנוחתי עדן, במנוחתי החולמת
בעדן של רוחות.
לא מוגבל לנצח
לרגע
לזמן האבוד.
אלא מוגבל בכל כולי
והווייתי באופן מוחלט
וסופי.
סופי בנקודה.