בלרינת שחקים
בנפשה מעורערת,
שתי ידיה לאופק פרוסות.
האחת עיגולים
השניה משוננת,
ובעומק ליבה סערות.
את גופה מרכיבים
ניגודים ניגודים,
מה נפלא ריקודם במרחב!
הרוחות סוערות
באותן גחמות,
ששוברות את גלי השרב.
עת סוגרת גפיים
בשארית זעמך,
מתבדרת ברוח שקטה.
בתפילה לשמים
מאחלים לשובך,
במתך היא החורף הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.