אמיר שיינר / טקסטיל |
והעור הזה ענוג ומטופל, רווי קרמים ובשמים ומאהבים ישנים,
והוא תמיד מתחלף אבל זוכר את כולם,
ותמיד יש מקום לבחור המושלם.
ופעם, גם אני הייתי שם, הבחור שמוזמן,
לנשוך בעדינות את המעטה השברירי, הרגיש, הלבן,
של עצמות הבריח האלה.
וכל הקדושה הנשית שלך נאנקה מתחתי והרגשתי מלך העולם
ומאז הכתפיים שלך הולכות ומתרחקות ממני לטובת גברים אחרים,
ורק את עוד אומרת לטובת כולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|