רואה אותה ברחוב הפשפשים
מוכרת ריקוד וצלילים
ואני שבוי בקסמה
תופסת אותי ברשתה

מושכת אותי לצידה
כותבת לי שירי אהבה
מתעצבת
יודעת שמחר אהיה עם
מישהי אחרת

היא אומרת:
אתה סידור נאה
לכסוי אבן הבדידות
ואני כמו נרקומן
לא זז ממנה מילימטר
חושב רק על מתי

לילה ראשון היא מרותקת
לילה שני היא מרתקת
לילה שלישי היא  מתרוקנת

היא אומרת:
תן לי לאחוז בך לרגע
רק לרגע קטן
אני מסונוור, הולך ממנה
היא נותרת זקופת קומה,
מעורפלת

חוזרת למכור את קסמה
תרה שוב אחר מישהו, משהו
לאחוז בו, להחזיק אותו קרוב לליבה
היא עוד מחכה