New Stage - Go To Main Page

מ.ש. אנצ'ל
/
אושרי ושבי

אושרי ושבי היו חברים משחר ילדותם, הסינתזה ביניהם היתה
מושלמת, אושרי מילא את שבי באושר ושבי היווה מסגרת תומכת
לאושרי. ביחד היו בלתי נפרדים, מהגן דרך העממי וגם בתיכון,
תמיד היו צמודים, גם בסיומו של יום לימודים. מובן שישבו ביחד
בתיכון והמורה לביולוגיה היתה משתגעת מהקונדסנות שלהם, היתה
אומרת שהם כמו שתי אמבות שמקיימות ביניהן מיזוג סימביוטי ושבי
היה אומר בצחוק שמה פתאום, אושרי הוא בכלל סנדלית בגלל הסנדלים
התנכיות שהיה נועל אפילו בחורף.
בצבא הם שרתו בנפרד אבל היו מבלים ביחד כל סוף שבוע משותף ואף
את הרגילות שלהם השתדלו שתהיינה חופפות. בסיום השרות הצבאי
שניהם עבדו ביחד בסניף של מקדונלדס אפילו שאושרי היה חולה על
ההמבורגרים של ברגר קינג ולא יכל לסבול את אלו של מקדונלדס אז
בהפסקות האוכל שבי היה תמיד ניגש לסניף הסמוך של ברגר קינג
והיה מחליף שם עם אחד העובדים במטבח המבורגר תמורת המבורגר,
הוא לא היה יכול להנות מהאוכל אם ראה את אושרי סובל.
אחרי שחסכו מספיק כסף הם נסעו לטיול במזרח אפילו ששבי מאוד רצה
לסוע לדרום אמריקה, היות והאמין שהוא חייב לפצות את אושרי על
כל החודשים האלה במקדונלדס כאשר לא היתה להם שום בעיה גם למצוא
עבודה בסניף ברגר קינג הסמוך. הוא לא חש בנוח עם הגחמה הזאת,
רק מפני שהיה מעריץ נלהב של ההמבורגרים של מקדונלדס מאז
ומתמיד. אז הם נסעו למזרח וגם פגשו המון אנשים בדרך אבל רוב
הזמן טיילו בגפם. אנשים שהצטרפו אליהם מעת לעת במהרה נפנו
לדרכים אחרות, אושרי ושבי היו זוג בלתי חדיר, מעולם לא נתנו
לגורם זר לבוא ביניהם אפילו לא בחורה. כשהיו בתיכון הם נדרו
נדר זה לזה שיאבדו את בתוליהם באותו הזמן ואכן עמדו בנדר
שנדרו. באחד הטרקים במזרח הזדמן להם לפגוש בשתי תיירות
אוסטרליות ובלילה נפרדו כמעט לראשונה בחייהם כל אחד לאוהל אחר,
כל אחד והתיירת שלו, ובבוקר הם דיוחו אחד לשני במשפט הקוד
שקבעו מבעוד מועד," הכדור בסל וחסל ". במהרה גם שתי האוסטרליות
התייאשו מהציפיה לקבל איזשהיא מחווה של רגש מצד שניהם ונפנו
לדרך אחרת.
אושרי ושבי המשיכו לטייל במזרח והגיעו גם לגואה. כל לילה הם
פקדו את מסיבות האסיד וליל הירח המלא ובמהרה התפתו לנהוג כמו
כולם ולקחת מיני כימיקלים שונים, אקסטות ודומיהם. תמיד הקפידו
לקחת ביחד את אותו החומר ובהתחלה כשהיו מודלקים היו רוקדים
ביחד עד אור הבוקר וחוגגים ביחד בכל מיני אורגיות אבל תמיד
נשארו בהרגשה שהשני משקיף מהצד על האחר ומשגיח עליו. שניהם היו
בחורים רגישים ומבודדים יחסית משאר העולם ועד מהרה הכימיקלים
התחילו לתת אותותיהם. למרות שהחומרים דרדרו את שניהם הם גם
יצרו ביניהם שסע. אושרי הפך במהרה לבחור נרגן ודכאוני ושבי
נעשה ליותר היפראקטיבי וכפייתי, כל אחד בקיצוניות שלו.
שניהם היו רשומים יחדיו לסמסטר חורף באוניברסיטה, עוד לפני
שנסעו לטיול. כעת  היו בדרכם חזרה לארץ להתחיל לימודיהם
בפקולטה למדעי ההתנהגות, מובן שנרשמו יחדיו לאותה הפקולטה אף
שאושרי העדיף מדעי הטבע, הוא שכנע עצמו שאלו נושאים כמעט
זהים.
בהגיעם לארץ עדיין היו משתמשים במיני חומרים אסורים והרגישו
כהרגלם, כל אחד תחת שמירתו של חברו. על אף השסע ההתנהגותי
שהתגלע ביניהם בגואה עדיין היו בלתי נפרדים וכשאושרי היה
הראשון ללקות בהתמוטטות עצבים, שבי חש הזדהות ולקה בהתמוטטות
בעלת סימפטומים דומים על אף ששבי היה טיפה יותר קולני ואושרי
נטה יותר לאפתיות.
שניהם אושפזו יחדיו במחלקה סגורה בגהה. גם שם היו בלתי נפרדים,
ישבו כל היום על הספסל במחלקה והעלו זכרונות, שבי דיבר המון
ואושרי כמעט לא פצה את פיו רק הנהן חליפות. שבי הזכיר לאושרי
את המורה לביולוגיה מהתיכון שקראה להם אמבות בגלל שהם כל כך
נהנו לצחוק ממעשי הקונדס של עצמם ושבי גם הזכיר לאושרי איזה
כיף היה עם התיירות האוסטרליות, כל אחת באוהל אחר ואיך בהתחלה
הן נראו לו בלתי נפרדות והוא חשב שהם יצטרכו לשכב עם שתיהן
ביחד באוהל שלהן והיה גאה בעצמו איך בסוף הם הצליחו לרכך אותן,
ועוד מיני חוויות על חייהם המשותפים וכיברת הדרך שעשו יחד כל
השנים הארוכות האלה של הבדידות וגם של הרגעים השמחים שחוו ממש
כאילו היו ישות אחת שלמה.
וכך שבי המשיך לדבר ואושרי רק היה שם כדי להיות לו מסגרת תומכת
ושבי הראה סימני התאוששות טיפה יותר מהירים מאושרי עד שאחרי
חצי שנה שכבר שהו במחלקה הסגורה, נכנס לחדר הרופא המטפל של
שניהם ובפיו בשורה משמחת.
הרופא נכנס לחדר הביט נכוחה בשניהם ואמר בזו הלשון:
" אדון שבי אושרי היקר, מצבך השתפר לבלי הכר, אתה כעת בנאדם
חדש ועל כן אתה משוחרר מהמחלקה לאלתר".
אחרי ששבי השתחרר הוא התחיל לחשוב שכבר הרגו לו את אושרי במקום
המזויע הזה. להפתעתו אחרי זמן מה גם אושרי הצליח להשתחרר
מהמחלקה הסגורה. כעת שוב שניהם היו יחדיו, אולם עתה אושרי שימש
המסגרת התומכת לשבי ושבי פשוט מילא אותו.
אדון שבי אושרי אכן היה אדם חדש ומאושר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/5/02 10:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מ.ש. אנצ'ל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה