ואדים בראוו / פחדים וגם תקוות |
כבר לא חפץ אני בכלום,
אולי חפץ אני בכלוב,
שבו אוכל לשים פחדים וגם תקוות.
שפיות - מילה כל כך יפה
אולי צריך אישה יפה,
שבה אוכל לשים פחדים וגם תקוות.
ולא אברח עוד מעצמי,
הרי אני מכיר אותי
וכבר מזמן אני רדוף פחדים וגם תקוות.
בבית - בכלוב, בחממה
אני מוצא יאוש, שלווה,
וקצת נרגע מהפחדים והתקוות.
וגם בעוד מאה שנים,
קירות יאמרו אותם דברים
וידברו על התקוות וגם פחדים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|