אומנם רק שמעתי עליך
אבל את פנייך הכרתי טוב
תמיד היית כזאת שקטה,
נראית אדם מעניין,
אחת כזאת שתשנה לך את דרך המחשבה

עכשיו, ששמועות מאפילות את מותך
וכל שמועה מתבהרת, והופכת מציאות
מציאות עגומה, אני חושב,
על איך שפספסתי,
ולא ידעתי שאת חייך את מתכוונת להחרים

שלחו אותך לפסיכולוגים הכי טובים
ככה שמעתי,
אולי דווקא חבר טוב את חיפשת,
אחד כזה ששם בשבילך.
או אולי חיבוק אוהב מאחד ההורים.

9 שנים היו לי,
מסתבר שזה לא הספיק,
אבל את הגלגל אי אפשר להחזיר.
כששמעתי, כאב לי, כאב כל כך,
איך אני החמצתי, החמצתי אותך
ואיך שאת סבלת, סבלת כל כך
ואולי דווקא אני הייתי צריך לעזור,

אז למרות שאותך לא ממש הכרתי,
נועה, אני מצטער.


עכשיו, כל , כל פעם שאני אשמע את "מצטערים" - אני אחשוב, אחשוב
עליך, וידע, שאת השיר הזה, כתבו עליך.
מוקדש לנועה כהן.(1984-2002)
שאיבדה את חייה ביום אפל אחד
בתאריך 6/5/02