בפגישה הראשונה שלנו, באתי עם משקעים מהעבר. הייתי עדיין כואבת
את הפרידה הקודמת, וקפצתי שוב למים כל כך מהר. לפעמים, עושים
שטויות.
לקחת אותי לגבעת מזמוזים. בפגישה הראשונה. שאלתי את עצמי מה
אני עושה שם עם בחור נמוך וקטן כל כך. האמת שעברת אותי בכמה
סנטימטרים. אבל היית קטן.
התנשקנו. רציתי כבר להשתחרר מהלחץ הזה. הייתי קלה מדי, וכל
הערב עבר בנגיעות. ובנקודה הזאת ממש, הרשיתי לעצמי ליפול
עליך.
בפגישה השניה היית כל כך יפה. הגודל באמת לא קבע. להיפך, היית
חמוד בעיניי, מאוד. נכנסו למיטה ועשינו הכל. ושם התחלתי לטפטף
לך את הפחדים שלי. ובמקביל, להראות לך כמה אני טובה ומוצלחת.
אתה, בתמורה, התנערת קצת מהמסיכה שלך, וברגע הזה ידעתי שאני
מתאהבת.
רציתי לדבר איתך כל יום, ואתה רצית מרחב. נתתי לך. בפגישה
השלישית נכנסו בסוף הערב שוב למיטה. הרגשתי רע מאוד, מנוצלת.
רציתי תמורה, רציתי משוב, רציתי טלפונים כל יום ושיחות ומשענת.
למחרת התקשרתי ואמרתי לך שאני לא רוצה להגיע למיטה. לא כל פעם.
ובסוף, זרקתי משפט אנוכי, שגרם לנו להיפרד.
המשכנו לדבר ברשת. לא יאומן קרה, והזמנת אותי לצאת שוב. הלכנו
לרהט את הדירה החדשה שלך, ושוב הגענו למיטה. הפעם בדירה החדשה.
הפעם דרשתי בדיקות. דרשתי יחס, ורדפתי אחריך. נשארתי פסיבית
כשקמת, וחיקיתי אותך, והטמעתי אותך לתוכי, ורק רציתי שתתייחס
אלי. תתייחס יפה. תראה לי שאתה לא רוצה רק מיטה, אלא גם אותי.
שבוע שלם ונוסף חיכיתי ליציאה איתך. ניסיתי שלא לצפות. ביום
שישי הייתי מתוחה, לא התקשרת עד מאוחר. היה מונדיאל. התקשרתי
בדיוק כשהסתיים. הודעת לי שאתה יוצא למסיבה.
האוויר באמת יצא לי. מהמפרשים, מהריאות. אמרתי שזה בסדר, אבל
שיקרתי. מאוד התאכזבתי. בסופו של דבר, אמרתי לך כמה אני
מאוכזבת.
אתה רק נפרדת ממני בצ'או.
התחברתי לרשת מאוחר יותר. היית שם, במפתיע. הרגשת לא טוב ולכן
לא יצאת. התחלנו לדבר. אתה התחלת.
אמרת שאני צריכה גבר אוהב. גבר חם ומאמין, שיהיה שם בשבילי.
שיהיה חזק למעני. אבל אתה לא כזה, אמרת. אני לא כזה, בובה.
מה יכולתי לומר? אולי הבעיה הייתה בי. לפעמים, עושים טעויות.
עדיין קשה לי לשכוח אותך. אהבה שניה היא לא דבר של מה בכך,
במיוחד כשהיא מתגלגלת כל כך מהר. אנחנו עדיין מדברים ואתה
נותרת חמוד ויפה, אבל מרוחק. אולי עדיף שאתשחרר ממך, אבל יש לי
את התחושה הזאת.
אז רציתי יחס. יותר מיחסי מיטה. לפעמים עושים טעויות.
צ'או |