פעם החיוך שלי היה כן ואמיתי
היו אומרים משהו
והייתי צוחקת
חיוך של ילדה שיש לה הכל
ובעצם אין לה כלום
חיוך של עיוורת
שמעמידה פני אילמת
ושותקת
שתיקה מביכה
שגורמת לחיוך להימחק
ונגמרת הבריחה
עיניי נפקחות ואני רואה
אינני עיוורת יותר
ומרוב התרגשות לעולם החדש שגיליתי
הרמתי עיניים והסתכלתי בשמש
הסתנוורתי, וקשות
עכשיו אינני רואה
ואין לי חיוך אמיתי וכן
כי אני יודעת מה יש בחוץ
אולי זה לא טוב
אבל עדיף על חשכת עיניי עכשיו
וכשאני שומעת אותך
אני מחייכת ומפסיקה
וכשאני רואה אותך
אני צוחקת ומייד בוכה